התמקדות (Focusing) היא תהליך, מיומנות טבעית שאפשר גם ללמוד ולשכלל, אופן להיות עם עצמנו ומה שיש בתוכנו מתוך תשומת לב, קבלה ואמפתיה. זו דרך יעילה מאוד לחיבור עצמי, להקלה במצוקה ולשיפור חיינו בטווח הקצר והארוך.

ההתמקדות נוסחה כשיטת עבודה ע"י יוג'ין ג'נדלין, פילוסוף ופסיכותרפיסט אמריקאי בשנות ה-50 ומאז השתכללה והתפתחה על ידו וע"י ממשיכי דרכו. כיום קיימים כמה וכמה סגנונות התמקדות שאנשים מזרמים שונים פיתחו.

​

התמקדות נעשית בדרך כלל בזוגות כשאחד מבני הזוג הוא המתמקד והשני המקשיב (או הממקד), בתוך טיפול או בין שני מתמקדים באופן הדדי, אפשר גם להתמקד לבד. לעתים אנו מתחילים להתמקד מתוך נושא שמבקש את תשומת לבנו ולעתים מתוך תחושה גופנית שאנו חשים. תוך כדי ההתמקדות אנו שמים לב לתחושות גוף, דימויים, מחשבות, רגשות וכל דבר שעולה, מתוך נוכחות מקבלת, אמפתית וחומלת ככל הניתן.

בנוסף אנו רוצים להיות במצב של אי ידיעה ומתוך כך לתת לדבר הבא להתגלות, השינוי מגיע ממה שאנחנו עוד לא יודעים ולא מתוך מה שאנו כבר יודעים על המצב.

​

בהתמקדות הקלאסית אנו מחפשים את התחושה המורגשת (felt sense) כלומר תחושה שנושאת בתוכה משמעות לגבי משהו (דוגמה המוכרת לכולנו היא תחושת בטן - מצב בו הבטן כבר יודעת משהו שאנו עוד לא מודעים לו). תחושות מעין אלה יופיעו בדרך כלל בחלק המרכזי של הגוף מהבטן התחתונה ועד הגרון. ניתן לעבוד עם כל התחושות שיש בגוף, בכל האזורים ומכל הסוגים אך זה מועיל לדעת להבחין בין תחושה מורגשת לבין תחושות אחרות כמו למשל כאב משריר תפוס. כששוהים עם תחושה מורגשת מספיק זמן באופן הזה (קבלה, אמפתיה ואי ידיעה) בדרך כלל המשמעות מתגלה לנו וזוהי מתנה גדולה כי אנו מקבלים מידע ישירות מהגוף, מתוכנו ולא מִידע חיצוני, מאדם אחר או ממשהו שלמדנו בתיאוריה.

​

כשאנו מבחינים בתחושה מורגשת אנו שוהים איתה, מתארים אותה ומוצאים את המילה המדויקת לנו לתיאור התחושה (המילה הסוביקטיבית שלנו). זו אחת הסיבות שההתמקדות כל כך יעילה לתהליכי ריפוי ושינוי - החיבור שנוצר בין התחושות שממוקמות במוח הזוחלי לבין המילים שממוקמות במוח האינטלקטואלי. בנוסף נוצר חיבור למוח היונקי שאחראי על הרגשות. החיבור בין שלושת חלקי המוח יוצר מעין איחוד במוח שמאפשר שיתוף פעולה ביניהם ולכן מתאפשר שינוי הרבה יותר בקלות מאשר אם היינו רק מדברים על זה או רק עוברים חוויה גופנית בלי עיבוד מילולי שלה. זו עשויה להיות חוויה של אחדות או שלמות. זו גם הסיבה שבזכותה התמקדות יעילה כל כך למצבי טראומה. בעקבות טראומה מתרחשים פיצולים או נתקים מסוגים שונים לשם הגנה ובתהליך העדין של ההתמקדות שב אלינו לאט לאט בצורה בטוחה החיבור בין החלקים שלנו.

המקשיב או הממקד בנוסף להיותו בנוכחות מקבלת אמפתית וסקרנית עם המתמקד יכול גם להזמין הזמנות נוספות מסוימות (שהן חלק מהמיומנות של הכלי), שאלות שמניעות את התהליך קדימה.

​

תוך כדי התמקדות הרבה פעמים מתברר שאנחנו לא עשויים מִקשה אחת אלא שיש לנו הרבה חלקים או קולות, למשל חלק ילדי, חלק מבקר, חלק הגיוני, חלק רגשי, קול שאומר כך וקול שאומר אחרת, הלב רוצה משהו והראש לא מסכים.. פעמים רבות חלקים אלה נמצאים בקונפליקט אחד עם השני ואנחנו תקועים באמצע ומשלמים את המחיר. בתהליך נרצה לשמוע כל קול ולקבל כל קול קבלה מלאה, בלי קשר לאם ננהג בפועל לפי מה שהוא אומר או לא. שמיעת הקולות המגוונים בתוכנו, החוויה שלהם דרך הגוף והקבלה שלהם ללא שיפוט היא דרך יעילה מאוד לחיבור עצמי, הכרה עצמית ולשינוי שמתבקש לקרות.