מהם עקרונות הריפוי בשבילי?

דווקא מפני שאני עובדת עם מספר כלים ולמדתי והתנסיתי בעוד הרבה, עם הזמן הבנתי שזה לא השיטה אלא העקרונות, המהויות. ראיתי ש'מה שעובד' בתהליך ריפוי הוא בעצם אוסף של עקרונות חיים והמידה בה עקרונות אלה חיים אצל המטפל (כלומר שהוא לא רק מדבר עליהם אלא עבר תהליכים בעצמו ועקרונות אלה מתקיימים בפועל בחייו לפחות במידה סבירה).

הנה 5 מהעקרונות המרכזיים:

 

​

נוכחות ברגע ההווה והכרה בקיים (מיינדפולנס)

רובנו רוצים שינוי אך קשה לנו להתבונן במציאות כפי שהיא כרגע. בשביל לעשות צעד קדימה כדאי קודם להבין איפה אנחנו עומדים עכשיו. במילים אחרות הדרך לעתיד טוב יותר מתחילה מהכרות, חוויה וקבלה של ההווה – נשמע פשוט אך לעיתים קרובות זו משימה לא קלה בכלל ובמובן מסוים זוהי התורה כולה על רגל אחת.

 

הקולות שבתוכנו

איננו עשויים מִקשה אחת, אלא יש בתוכנו הרבה צדדים, חלקים, דמויות או קולות פנימיים (תבחרו את המילה שמתאימה לכםן ביותר) שגם משתקפים בדמויותיהם של אנשים אחרים. לעיתים קרובות אנו נותנים לצדדים מסוימים בנו את כל הבמה וצדדים אחרים מוּרדים למרתף ומודחקים. כמו כן יש קונפליקטים ומלחמות בין חלקים שונים. התוצאה היא חוסר איזון ומצוקה. ככל שנכיר ונקבל יותר קולות בתוכנו כך נהיה שלמים ומאוזנים יותר ויחסינו עם אנשים אחרים ישתפרו.

 

הקשבה לגוף

ראשית ההקשבה לגוף מחייבת אותנו להקשיב לרגע הנוכחי ולהיות בכאן ועכשיו, אנו שמים לב לתחושות גוף שיש עכשיו, גם כשאנו מדברים על ארוע מהעבר או תוכניות לעתיד.

שנית, הגוף הוא הראשון להתריע בפנינו כשמשהו לא בסדר, וליידע אותנו כשטוב לנו. בתרבות המערבית יש נטייה להתעלם מתחושות הגוף העדינות יותר בחיי היומיום ולשים לב רק כשהוא כבר צועק מכאבים. חלק מהתהליך הוא לחזור לחיות בגופינו, ללמוד מחדש להקשיב לו, לתקשר איתו, ולסמוך עליו. הגוף הוא זה שמכיל בתוכו את אותם קולות, דמויות או חלקים שונים וברוב המקרים אפשר לחוש אותם פיזית.

 

ביטוי בתוך קשר (יחסים)

מניסיוני, כל אותם קולות או דמויות שבתוכנו זקוקים לביטוי. הביטוי עשוי להיות מילולי, חוויתי, תנועתי, קולי, בדימויים או בכל דרך אחרת אך חשוב שיקבלו ביטוי והכרה גם מעצמנו וגם מאדם אחר (למשל המטפל). כשאדם זה יכול לשמוע אותנו, להבין, לקבל ולאהוב אותנו כפי שאנחנו עם כל מה שהבאנו – אנו חווים ריפוי. מכאן נפתחת הדרך ליחסים חדשים גם עם אנשים שהם לא המטפלים שלנו ולא תמיד מבינים, מקבלים ואוהבים אותנו כפי שהיינו רוצים.

 

ריפוי בכמה רמות או רבדים (איזון)

אני מאמינה שריפוי שלם בהכרח שיתרחש בכמה רמות. אם נתייחס רק לרמת קיום אחת ונתעלם מאחרת הרי שהריפוי יהיה חלקי אם בכלל. זה כאילו שהיינו מטפלים באיבר אחד בגוף ומתעלמים מהשאר, הרי במקביל לקיומו האינדיבידואלי של כל איבר, הגוף הוא גם מערכת אחת שלמה שפועלת יחד וכל מרכיב בה משפיע על שאר המרכיבים.

דוגמאות לרבדים שונים:

רובד גופני, רובד נפשי ורובד רוחני/תודעתי.

קשר עם עצמי, קשר זוגי וקשר קבוצתי (קהילה, שבט).

רובד החוויה הגופנית לצד רובד ההבנה השכלית מילולית.

הוויה לצד עשיה.

הפן האינדיבידואלי לצד הפן המשפחתי/חברתי/תרבותי.

​

​

​

מלבד עקרונות אלה, ויש עוד רבים, אפשר להקביל תהליך ריפוי למסע או דרך, וכמו בכל דרך יש כל מיני רגעים, רגעים קשים, רגעים שמחים, רגעים מייאשים ורגעים של הישג, רגעים מכל הסוגים והמינים וזה גם היופי שבמסע. פעמים רבות אחרי הר יש בקעה או מישור, אחרי בקעה יש הר וכן הלאה. פעמים רבות אנו חוזרים לכאורה לאותם דברים או לאותה נקודה אבל אף פעם אי אפשר להכנס לאותו נהר פעמיים, ואכן, בפעם השנייה או העשירית שאנו פוגשים את אותו נושא או את אותו פצע ישן, אנחנו כבר לא אותו אדם ולא באותו המקום. יש המקבילים תהליך ריפוי לתנועה ספירלית שעולה מעלה, מצד אחד זה אותו מעגל ומצד שני זה תמיד שלב אחד יותר גבוה. 

​