נתחיל מהסיפור האישי שלי:
אז למרות שאני מאוד מתורגלת בלעזור לעצמי במצבי מצוקה, לדבר עם דמויות ובדרכים אחרות, הפעם זה תפס אותי לא מוכנה..
במשך 4 ימים רמת הלחץ שלי הייתה כל כך גבוהה, שכל הגוף היה כמו משותק, והדבר היחיד שהיה זה לחץ, אף דמות או חלק אחר, בטח שלא 'אני מודע'.. כלום. לא זוכרת מתי פעם אחרונה שהיה אצלי דבר כזה, בטח לא בשנים האחרונות.
ביום הראשון הופתעתי שאני לא מצליחה לפגוש את מה שאני מרגישה ומה שעובר עלי, ביום השלישי לא האמנתי שעוד לא הצלחתי אבל ביום הרביעי הצלחתי, בדיעבד זה היה "רק" 4 ימים כי אם האתגר הזה היה מגיע אלי לפני כמה שנים, מצבי היה הרבה הרבה יותר גרוע.
אז מה עשיתי כדי לעזור לעצמי? ה"עזרה הראשונה" שלי הייתה חיבור לתחושות הגוף, תשומת לב לנשימה ותחושות הגוף ותמלול שלהם, למשל "אני שמה לב שאני חשה את כפות הרגליים, אני שמה לב לרעד בראש, כיווץ בסרעפת" וכו'. זה הביא לרגיעה מסוימת וחזרה של חלק מהנוכחות שנעלמה. זה איפשר לי להמשיך ולדבר עם דמויות - מה שהביא להקלה גדולה וחזרה הביתה של עוד חלקים שלמים ש"נעלמו", וזה איפשר לעשות מסע שמאני ובין לבין לשים מוזיקה שמביאה שמחה, להנות מהשמש והצמחים בגינה ואף לשלב את זה בסידורים "שצריך".
כך שגם באתגר שכמותו אני לא חוויתי עד היום, עומדים לרשותי כלים שאני מתורגלת בהם. כשאנו מתורגלים במשהו, רגילים למשהו, אז יש סיכוי הרבה יותר גבוה שנוכל להשתמש בזה גם כשממש קשה, במצבים טראומתיים, כשחווים "מכה" גדולה ומפתיעה. עבור כל אחד זה משהו אחר אבל אתגרים יש לכולםן ותמיד יהיו. ההתמודדות עם האתגר בתורה מביאה עוצמה עוד יותר גדולה שתשאר איתנו גם בשגרה שאחריו, בה נוכל להמשיך לתרגל ולהתעצם עד האתגר הבא וכן הלאה...
אז שוב אני בהודיה על הזכות לעסוק בריפוי והעצמה עם עצמי ועם א.נשים שאני מלווה ומזמינה את כל מי שרוצה להתחיל או להמשיך לעשות תהליך בוויס דיאלוג ובחיבור לגוף ולתחושות לדבר איתי.
מאחלת לכולנו למצוא ולהרגיש את המתנות שבאתגר הנוכחי ❤️
