וויס דיאלוג - תהליך של אינטגרציה מופלאה

אחת המתנות המבורכות שזכיתי להן כתוצאה מעבודה עם דמויות בגישת וויס דיאלוג לאורך זמן היא אינטגרציה מופלאה לא רק בין חלקים שונים שלי אלא בין תחומים שונים בחיי.

הרבה שנים הרגשתי מחולקת או מפוצלת. מי שאני בתחום עבודת הריפוי הייתה מופרדת ממי שאני כמוזיקאית, שהייתה מופרדת ממי שאני כבת משפחה, שהייתה מופרדת ממי שאני כבת זוג, שהייתה מופרדת ממי שאני בקבוצת חברים מסוימת, שהייתה מופרדת ממי שאני בקהילת אנשים אחרת כלשהי ו..הבנתם את הרעיון... נשמע מתיש נכון? זה מתיש. האנרגיה שהולכת על לשמר את ההפרדות האלה, כמובן באופן לא מודע, היא אדירה.

ההפרדות האלה נוצרות אי שם בילדותינו ולאורך החיים, כמנגנון הגנה, שכטיבם של מנגנוני הגנה, הם עובדים מצוין בילדות או בזמן שהיה צריך אותם והופכים להיות בעוכרינו בבגרות ובהמשך החיים.

אז מה עושים?

בוויס דיאלוג, כדי בסופו של דבר לעבור תהליך של אינטגרציה, אנחנו מדברים עם שתי דמויות לפחות שהן מנוגדות אחת לשניה ולא פחות חשוב מזה, מתרגלים את הנוכחות מ'האני המודע'. זה גם אחד הדברים המרכזיים שמבדילים גישה זו מגישות אחרות שעובדות עם חלקי אישיות. אני מתכוונת לכתוב מאמר נפרד על ה'אני המודע', אבל בינתיים לצורך הפוסט הזה, תרגול נוכחות מה'אני המודע' עשוי לכלול את המעבר בין דמויות שונות ומנוגדות בתוכנו, את הקבלה הבו זמנית של דמויות שונות שלנו, את ההרגשה שאני "גם זה וגם זה", ואת התקשורת המיטיבה בינינו לבין כל דמות שלנו.

לדוגמה, אם בסשן מסוים דיברתי עם המטפלת שבי (שמתבטאת בתחום המקצועי אצלי) ועם דמות נגדית לה למשל ילדה (שמתבטאת במשפחה, מול ההורים ואולי גם בזוגיות), אחרי שדיברתי מספיק עם כל אחת מהן, כשאני נמצאת ב'אני המודע', בין היתר אני מתרגלת קבלה ללא שיפוט של שתי הדמויות, אני מתרגלת "לעבור" ביניהן לסירוגין, להיות רגע המטפלת ורגע הילדה, אני מתרגלת להרגיש גם מטפלת וגם ילדה ומתרגלת תקשורת מיטיבה ומועילה ביני לבין כל אחת מהן.

לאחר שהבחנו בכל דמות ודיברנו איתה בנפרד, התרגול מהאני המודע לא מאחד את הדמויות (הן נשארות מובחנות) אך הוא מאחד אותנו, יוצר אינטגרציה, חיבור והרגשה של שלמות, היותנו שלמים.

אז בנוסף לשאר המתנות שאני מקבלת מהדיאלוג עם הדמויות, ישנה גם המתנה הזו, של חיבור מחדש בין מי שאני בכל אחד מתחומי החיים השונים בהם אני מתקיימת ומתחוללת, אינטגרציה הולכת ונרקמת, הרגשה הולכת ונבנית של אחדות או שלמות, היותי שלמה ומחוברת. החלקים או הדמויות לא נעלמים חס וחלילה, ההיפך, כל אחד מהם יכול עכשיו להתבטא בצורה המיטבית ולתרום את מתנתו לי ודרכי לעולם.

כדי לחבר את החתיכות צריך קודם להבחין בהן.

#וויס_דיאלוג #האני_המודע #הדמויות_שבתוכנו